יום שני, 2 בדצמבר 2013

תגובה לפוסט מבלוג אחר שעצבן אותי מספיק כדי להעיר את הבלוג הרדום שלי



היי מורן, 
את כנראה לא תקראי את הפוסט שלי. זאת מאחר ואת נגד זה שטבעונים מנסים להטיף את האידיאולוגיה שלהם. באופן תמוה זה לא מפריע לך לכתוב פוסט בנושא ולהטיף את שלך. אבל על הסתירות בטקסט שלך אני עוד אדבר, על הסיכוי הקלוש שתקראי, על הטיפה פחות קלוש שמישהו אחר יקרא, ועל הסיכוי הוודאי שאני אפרוק את התסכול שאני חש כרגע. 

אעשה זאת בשיטה המקובלת בעיקר בפורומים זרים, אני מחבב אותה. זה אומר שאני לא אתייחס לטקסט שלך בצורה כללית ואמורפית, אלא ספציפית לטענות. בצורה של ציטוט-תגובה. מן הסתם לא אשחזר את כל הטקסט שלך, אבל כשאקח ציטוטים, אני מבטיח לא להוציא אותם מקונטקסט. 

מתחילים.  

"אז זהו, שלא הכל בעולם שייך להאם האוכל שלי נשם לפני שהוא הגיע אליי לצלחת או לזה שיכול היה לצאת ממנו אפרוח אם זו שהטילה אותו בכלל הייתה פוגשת פעם תרנגול חתיך ומבצעת בו את זממה" 

נכון, לא הכול בעולם שייך לזה (קצת קשה לי להתעלם גם מהניסוח הלקוי, מה זה אומר שהעולם שייך להאם...?) אבל מכירה את הציטוט הזה של גנדי (האמיתי) על כך שגדולתה של אומה נמדדת ביחסה לבעלי החיים? מה שהוא מנסה להעביר זה שהתפיסה הזו, שהפכה להיות מקובלת ולגיטימית בעולם המודרני, שבעלי חיים כאן כדי לספק את צרכינו הבלתי נשלטים רק כי לך יש סף שליטה מאוד נמוך – היא שקרית. הרעה הזו היא בעוכרינו. זה חיידק שאנחנו שומרים ומטפחים ביומיום, שגורם לנו להיות טולרנטים כלפי סבל, רצח ושיעבוד. טוב, אני אתקדם בינתיים כי אנחנו עדיין לא בנקודה הזו שתפנימי. 

"אני אגיד את זה במובנים שלי: או שחינכת את הילדה שלך, או שהיית עסוקה בהפגנות ואירועי קעקועים המוניים ושכחת מה יותר חשוב ממה" 

אם המובנים שלך הם יצירת דיכוטומיה שקרית, שנובעת מחוסר היכרות שלך עם הנפשות הפועלות. אז באסה. לא כך עובדים טיעונים. לא טיעונים טובים בכל אופן. 

"בדומה לדתות וכתות חדשות, שעולות חדשות לבקרים לאורך ההיסטוריה על סדר יומם של בני האדם, גם זו כת חדשה, מיסיונרית בטירוף, וטירוף זו ה-מילה: היא כפייתית, אלימה,מתחפשת ליפת נפש ובלתי סבירה. ועם בלתי סבירים לא מקיימים משא ומתן" 

מעניין אותי מה דעתך על פמיניזם בראשית דרכו, על תנועות זכויות האדם של שנות השישים, על המאבק בגזענות בארה"ב, על הפגנות הסטודנטים באירופה ב-68, על תנועות של שוויון זכויות ללהט"בים. כולן תנועות חדשות, כולן מסיונריות (שם גנאי בלתי מוסבר ל"מפיצות מסר"), וכולן התחלקו ל"מתונים" ולכאלו שגרסו שצריך יותר מפלאייר וחיוך כדי להעביר מסר, הכי חשוב זה שכולן העבירו מסרים שלא הרבה זמן אחר כך, נחשבים מקובלים ופופולריים בעולם המערבי. לא בזכות אנשים כמוך שפוחדים משינוי. אנשים שקשה להם להתמודד עם טיעונים טובים אז הם תוקפים את אופן הטיעון ואת הזכות לטעון. אנשים שאם תוכיח להם שהם טועים, זה יגיד שהם לא מוסריים, וזאת ריאליזציה קשה, אז אל תגיד לי את זה. 

"אני יודעת, יש אנשים טבעונים אותנטיים, שעניינם הוא עניינם בלבד, וצלחתם אינה גורעת מצלחתי, ואנחנו יכולים להיות חברים ממש טובים, הם ואני, ממש כמו שיש לי חברים שומרי כשרות שיכולים לחיות עם זה שאני דווקא מעדיפה שינקן בכריך שלי, כמו שלי לא מפריע שחברים טבעונים אוכלים לידי קרקר יבש ומרעיש שעשוי מכל מיני תחליפי אוכל"

שניה רגע, יכול להיות שאמרת טבעונים אותנטיים? ברור לך שההגדרה לטבעונות היא כאלו שלא צורכים מזון מן החי, ולכן אותנטי הוא כל מי שאכן מתנזר מכך. אותנטי זה לא מי ששומר את דעותיו לעצמו. אם תחשבי על זה לעומק, ולא רק לגבי טבעונות, מי ששומר את דעותיו לעצמו ומונע מעוד אנשים את הידע שצבר הוא הכול חוץ מאותנטי. עכשיו אפשר לעבור להשוואה המצחיקה שלך, ואני מקווה שאת מבינה למה היא מצחיקה, גם החרדי האדוק ביותר לא מאמין שאת פוגעת בזה שאת אוכלת חזיר באף אחד חוץ מעצמך (בהנחה שהוא בעד אכילת בשר, כמו בדוגמא שלך), כשטבעוני רואה אותך אוכלת בשר הוא מעכל את ההשלכה של פוסט-רצח שמתרחשת לו מול העיניים, ושקיבתך עומדת לעכל. ההבדל הוא בכך שאת לא משפיעה רק על עצמך, לתזונה שלך יש השפעה על העולם החיצוני. אם חיות צריכות למות כדי שתרגישי שובע, כדאי שתקבלי את זה שיש לי זכות להתעצבן, בשמן של אלו שאת קולן את יכולה להשתיק בקלות יתרה. 

"אני גם נגד ניסויים לא הכרחיים בבעלי חיים ומעדיפה שהמגדלים והשוחטים ינהלו את העסקים שלהם במינימום סבל לגידולים שלהם" 

יש פה הצהרה על אי רכישת מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי חיים? סתם יעשה אותי מאושר לדעת אם זה נכון או לא

"אבל, (וזה אבל גדול…) אם אני לא אוכלת סטייק פעם ב.. אני מסוגלת לתת ביס בבנאדם ברחוב, ואת הסטייק שלי אני מעדיפה מדמם. ולפניו למנה ראשונה סטייק טרטר. ולקינוח קפה עם חלב מפרה. ועוגה עם ביצים. ותפוח בדבש בראש השנה. לא סויה. לא תחליף. לא "יש לזה בדיוק אותו טעם". וזה לא עומד להשתנות בגלגול הזה. תהרגו אותי בגלל זה?!"

תראי אני לא אהרוג אותך בגלל זה. אבל הפיסקה הזאת היא די הצהרתית, בואי נחכה לראות אם את מתכוונת גם לטעון משהו אמיתי. 

"הסבירים לא. אבל הטבעונים שאני מדברת עליהם הם אלה שאי אפשר לצעוד על המדרכה לידם בלי לשמוע זעקות שבר כי דרכת על נמלה. הם אלה שהילדים שלהם מגיעים אלינו לבתים והופכים את ארונות הכיבוד והממתקים בחיפוש אחר משהו שמותר להם לאכול ושאיננו עטיפת הניילון, שעליה כתוב שכן- יש שם חלב, או דבש, או ביצה- ואז מטיפים לילדים שלנו שהיה רצח בשביל מה שאנחנו נותנים להם לאכול"

את מתכוונת לחלוק על זה שיש רצח בשביל מה שאת נותנת לילדים שלך לאכול או שאת מתכוונת להמשיך להתעצבן על זה שהורים בדיוק כמוך מחנכים את ילדיהם בדיוק כמוך על אידיאולוגיות שהם מאמינים בהם בדיוק כמוך? למעשה ההבדל היחידי הוא שהם צודקים ואת לא. אבל אני סתם מתסיס עכשיו, בואי ניתן לך הזדמנות להוכיח שאת צודקת ואף פרה לא נרצחה בשביל הסטייק שלך.

"הטבעונים שאי אפשר יותר לסבול את הלגיטימציה שהם מקבלים הם אלה שצורבים על בשרם בברזל מלובן שלוש ספרות וחושבים שזה הופך אותם ליותר צודקים, או זורקים ראשי עגלים למזרקות בכיכר" 

זה לא מה שהופך אותם/אותנו ליותר צודקים, זה שיטה להעברת מסר. את צריכה להחליט אם את מתווכחת עם מסר או עם השיטה כי זה די מבלבל בינתיים

"הטבעונים שאני מדברת עליהם הם חבורת אנשים אלימים"

רצחו אותך? אנסו אותך? שיעבדו אותך? כלאו אותך? השתמשו בעורך כדי להכין תיקים וחגורות? אם לא, אז אני די בטוח שהם פחות אלימים מאלו שעושים בדיוק את אותם דברים. האם אלימות כלפי חיות איננה אלימות? אשמח לשמוע למה את חושבת כך. 

"אז וואלה, לא שכנעתם אותי שאתם יותר טובים ממני"

לא ניסינו לשכנע אותך שאנחנו יותר טובים ממך, אני לא מספיק מכיר את כל המכלול שמרכיב אותך. אני כן אנסה לשכנע אותך שבהיבט של יחסינו כלפי בעלי החיים, הדרך "שלנו" (תראי אותי, גרמת לי לדבר גם על טבעונים כמקשה אחת חסרת אינדיוידואלים) נכונה וצודקת יותר.

"נתחיל בזה שאני נותנת לילדות שלי את הזכות לבחור מה הן רוצות או לא רוצות לאכול, ומקפידה להנחיל להם את התפיסה שכל אדם רשאי לנהוג כטוב בעיניו, ולא דוחפת להם לראש אידיאולוגיה שאיננה שלהם."

את גם לא נותנת לילדים שלך לבחור מה לאכול, את מכינה להם מה שהם מכירים והם מכירים את מה שאת מכינה להם. אל תיתממי, ילדים אינם נולדים עם ידע מוקדם על העולם. אם יש בשר בבית, ילדים לרוב (בתור אחד שעבר לטבעונות רק בגיל 26, אני מאוהב למוות באלו שמבינים את הפגיעה בבעלי חיים לבד בגיל מוקדם, אבל זה חלק קטן מאוד מהאוכלוסייה) יבקשו אותו. אהבתי את זה שבאותו משפט הצלחת לכתוב שאת גם מספקת להם בחירה עצמאית וגם מנחילה להם תפיסה. שום סתירה, הא? 

"אלימות, היא אלימות, היא אלימות. כמוה גם כפייה, כמוהן גם הטענה לבעלות על מוסר וצדק."

כן אבל אלימות בעלת נזק מינימלי (כמו הטפה או טענה לבעלות על מוסר) היא לא שווה לאלימות בעלת נזק גדול כמו רצח, אונס או שיעבוד, נכון? זה כמו שצריך לפרוץ לבית ולעצור רוצח. שוטרים מפעילים קצת אלימות כלפי הרוצח בעת המעשה כדי למנוע הרבה אלימות בדמותו של רצח נוסף. שוב פעם דיכוטומיה מעוורת. 

"בגלל זה לא הקשבתי ל‘הרצאה הכי טובה ששמעתי‘ של גארי מה-שמו, ממש כמו שאני לא צופה ברני מה-שמו בכוכב הבא – לא כי אני לא סקרנית מה כבר יכול לגרום להמונים הלא סבירים למחוא להם כפיים באמונה עיוורת- אלא משום שאני לא מוכנה להיספר ברייטינג ההולך וגובר של הטפת הסחי הזו שמפלסת את דרכה אל הפריים טיים, או המיינסטרים בתחפושת של מוסריות וערכים"

נו באמת, איך את לא מכירה את שם המשפחה של רני רהב? וגם אם לא, כתבת פה פוסט כל כך מושקע, לא שווה להוסיף איזה תחקיר קטן בגוגל ולבדוק? רגע, או שאת כן מכירה ואת סתם עושה מניפולציה רגשית כאילו הוא כלום ושום דבר... טוב, זה לא מעניין.. מה שכן מעניין זה הנסיון שלך בתעתועי מילים לגרום לנו לא לשים לב שמה שכתבת פה בעצם יכול להסתכם ב"אני לא שומעת הרצאה שיכולה לשנות את דעתי כדי לא לתרום לדעה שאני לא תומכת בה כי אני לא מוכנה להיחשף לחומרים שעלולים לשנות את דעתי". תחזרי על המשפט הזה 3 פעמים ותגידי לי אם הבנת למה זה fucked up

"הטבעונים המיסיונרים הם כמו החרדים ששורפים חנויות לא כשרות בלב תל אביב, כמו ההמונים שמנפצים חלונות ראווה של יהודים באירופה, כמו התנועות הנוראיות הפועלות ברחבי העולם נגד הפלות, הם כמו כל אותם מיעוטים בשולי החברה שמוכנים לנהוג אלימות במי שאינו מסתכל על המציאות דרך אותם משקפיים שממסגרים את עיניהם"

יש הבדל והסברתי אותו. פעמיים. 

"אני מדברת על אנשים שאיכשהו תמיד בטוחים שהם שליחיה של האמת החסודה והזכה עלי אדמות, כאילו אין מקום ליותר מדעה אחת או זכות קבועה בחוק להיות שונה ושווה"

נשמע בדיוק כמו מישהי שתכתוב פוסט ארוך זועף נגד טבעונים מבלי לצפות בהרצאה של שעה מחשש שהיא תמצא הגיון בדיעה מנוגדת 

"אני מדברת על אנשים שממלאים לי את הפיד בפייסבוק בסרטונים של חזירים שנבחרים ישירות מהדיר אל הצלחת כמוצאים להורג, או על כרזות שבהן הורים מובילים את ילדיהם כצאן לטבח בערימת חרא של פרות לצד עגל לבן תם מראה, או על אלה שלא מחנכים את הילדים שלהם ושולחים אותם לבתים של חברים וכשהוריהם של אלו לא מוכנים להסתדר עם החרא שהם בישלו הם שולפים לעומתנו " או שהיה רצח או שלא ", כאילו שלפו ג‘וקר מהחבילה. אני מדברת על אנשים שהם בעיני עצמם המוסר בהתגלמותו כי הם חסים על פרה, אבל מוכנים לאכול אדם חי אם הוא לא מסכים איתם"

עד המשפט האחרון תיארת פעולות שאני מעריץ. תיארת לוחמה עבור אידיאולוגיה שעדיין בדעת מיעוט, שדורשת זמן והקרבה. תיארת הרבה אנשים שאני מעריץ, כולל האמא שהשמצת בפסקה הראשונה. במשפט האחרון תיארת משהו קצת לא הגיוני. אני אשמח לקבל נתון סטטיסטי על כמות טבעונים שאכלה אדם שלא הסכים איתם. 

"אז תעשו לכולנו טובה, תאכלו מה שאתם רוצים, אל תאכלו מה שאתם לא רוצים, או שתצומו, או שלכו תמותו מבחינתי… זה לגמרי בידיים שלכם. אבל צאו לי מהתחת וצאו לי מהצלחת, הפרה שלי מתקררת!"

נאכל מה שאנחנו רוצים. לא נאכל מה שאנחנו לא רוצים. נצום אם אנחנו רוצים ונלך למות אם זה מה שאנחנו רוצים. הקו המנחה שלנו הוא פגיעה באחרים. אנחנו מעדיפים להימנע מכך. לא רוצה להיכנס לך לצלחת אבל קשה לי להתעלם מכמויות הדם שנשפכות שם. 

יום שבת, 8 ביוני 2013

מהפכה - חלק 1 - בגנות הפסימיות. מכתב.

מהפכה
מאמר ב-3 חלקים
חלק 1 - בגנות הפסימיות – מכתב

עבור: אידיאליסטים,
זהו מכתב עבור אידאליסטים, עבור מהפכנים. מכתב עבור בעלי ראשים פתוחים וחושבים חוץ קופסתיים. מכתב לחיזוק אופטימיסטיים ולהשפעה על פסימיסטיים. זה מכתב שנכתב על ידי ציניקן וריאליסט, שמתחיל למצוא ריאליזם באופטימיות. ולהיפך. אני במצב רוח מלחמתי ואני יוצא לקרב. אני רוצה את כולכם איתי. 

קפיצה אחורנית בזמן האחרון, אני שם לב לשינוי בתדרים בהם דיונים סביבי נערכים. בעוד מרבית הדיונים עדיין סובבים סביב נושא מסויים או שאלה, לאחרונה, וכנראה כתוצאה ישירה משיפור ביכולות הרטוריות שלי, או ביכולות שלי להקיף עצמי באנשים שחושבים כמוני, אני לא יכול שלא לשים לב לעלייה בכמות הדיונים בהם ישנה הסכמה כללית המקיפה את השאלה שעל הפרק. אז, כמעט תמיד, יציץ ראשו המכוער של הפסימיזם ויגרוס: "אבל מה כבר אפשר לעשות?" או "זה לעולם לא ישתנה".

"לעולם?"
חברים יקרים, אנחנו חיים בתקופה מדהימה. הכי מדהימה בהיסטוריה. העולם משתנה בקצב מהיר, היום, יותר מאי פעם. אינני מדבר על שינויי אקלים או טכנולוגיה, אלא על הדרך בה תושבי כדור הארץ חושבים. גלובליזציה, שיפור ניכר באמצעי הפצה, ועלייה ברמת ההשכלה, הם רק חלק מהגורמים לכך ששנת 2013 שונה תפיסתית משנת 1913, הרבה יותר מכפי ששנת 1013 שונה משנת 913. אדם שנולד במאה ה-14, סביר כי לא זכה לחזות בשינוי תרבותי בימי חייו. מה שהיה מקובל חברתית כשהיה ילד, עדיין מקובל חברתית גם כשהמוות השחור התדפק על דלתו. כיום, ובהסתכלות על 150 השנים האחרונות, חווינו מהפכות בקצב מסחרר. זכויות אדם, הומוסקסואלים, נשים, זכויות שוות לשחורים בארה"ב. שיחקנו בין קומוניזם וקפיטליזם והשתעשענו עם סוציאליזם. עברנו מהתבוללות של יהודים באירופה לרצון להשמדתם המוחלטת, משם לתחושות אשמה והתנצלות ובחזרה לגילויי אנטישמיות. אז בהנחה ששם העט שלכם הוא לא "אורוול" ובהנחה שאין לכם בכלל שם עט, כדאי שתשיגו לעצמכם שם עט. ותתחילו להיות קצת יותר צנועים בנסיונותיכם לחזות את העתיד. לא 50 שנים קדימה. לא 100 שנים קדימה. בטוח שלא לעולם.

ציטוט לא מדוייק של גנדי לא מהטרנספר
יש ציטוט מפורסם שהולך בערך כך: "הייה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם", מהטמה גנדי... לעולם לא אמר את זה. אבל הוא כתב משהו דומה. וזה מתורגם על ידיי לעברית בערך כך:

"אין אנחנו אלא מראה של העולם. כל הנטיות המוצגות בעולם החיצוני, ניתן למצואן בעולם הגוף שלנו. אם נוכל לשנות את עצמינו, נטיות העולם ישתנו גם הן. כאשר אדם משנה את טבעו, כך משתנה יחס העולם כלפיו. זוהי התעלומה השמיימית. דבר נפלא ומקור האושר שלנו. איננו צריכים לחכות על מנת לראות מה עושים אחרים"

לא סתם ציטוט יפה. הוא נושא עימו מסר אופרטיבי. שיטת פעולה. המסר שלך לא מרחף בחלל ראשך. הוא מהדהד בין סוביבייך בכל פעם שאתה מספר את הסיפור שלו. הוא כמו חיידק. הוא מדבק, משתנה, עובר מוטציות. הוא עלול להדביק את העולם. הוא עלול ליצור שינוי קטן אבל מספיק גדול. מספיק גדול כדי ליצור את השינוי הבא שיהיה קצת יותר גדול. אני תמיד מדמיין אבן נופלת באגם ויוצרת סדרת עיגולים הולכים וגדלים. הקרקע מוכנה עבור כל האנלוגיות המבלבלות של אגם, חיידקים וקרקע ורכבות מונעות פחם שכבר יצאו מהתחנה ואתם מוכרחים לקפוץ עליהן באחד הקרונות שמשיאים שקי קמח ואורז. כי שינויים מתרחשים בעולם בזמן שאתם מבזבזים זמן בקריאת גיבובי המילים הבלתי קוהרנטים שלי. וחוץ מזה, אל תהיו גירסא מודרנית של אלו שהחזיקו עבדים רק כי הם היו בטוחים שכל הקטע הזה של שחרור מעבדות הוא טרנד חולף. אתם תרגישו רע עם עצמכם בשלב כלשהו. אולי כשהנכדים שלכם יישאלו אתכם על התמונה המוזרה הזו באלבום המשפחתי.