*לא פוסט מצחיק (לכן אדאג שיהיה קצר) על מותה של העיתונות בעידן הדיגיטלי:
הערה מקדימה:
תסלחו לי שאני משתמש בידיעת ספורט על מנת להוכיח טענה, אבל תנסו להסתכל מסביבכם על מה שאני מדבר ותיווכחו שמדובר בטרנד הרסני יותר מביבר-מאניה. בהמשך הפוסט תהיה גם כתבה על פייסבוק ואחת על כלכלה שאני אתעצבן עליהן.
היום בבוקר פורסמה ידיעה באתר האינטרנט של ערוץ הספורט אשר נשאה את הכותרת: "נורי שאהין יעבור לליברפול ביממה הקרובה. הכל סוכם". חדי העין מביניכם יבחינו כי מדובר בציטוט (המירכאות הופיעו גם בכותרת המקורית, זה שאני מצטט פה את הכותרת של ערוץ הספורט אומר שאני צריך להוסיף עוד זוג מירכאות? זה ייראה קצת מוזר, לא?). לכן, אצל חלקינו אמורה באופן אוטומטי להירקם השאלה בראש- של מי הציטוט? שהרי, זו תכלית הידיעה.
לאחר שכותרת המשנה איננה מספקת את המידע על כך, אנחנו נפנה אל הפסקה הראשונה בידיעה, אשר בה נכתב: "כך מדווחים באנגליה". אם לכם לא מפריע שאתר אינטרנט חדשותי מביא ציטוט בכותרת, ואחרי זה מסביר שהציטוט הוא של אנשים מסויימים באנגליה, הפוסט הזה לא בשבילכם (יש אחד משעשע על כל מיני מנהיגים גרועים בהיסטוריה).
"כך מדווחים באנגליה" - לפני שאני משתלח בערוץ הספורט לחינם, בואו ננסה לפענח מה זה אומר. האם כך מדווחת העיתונות באנגליה? האם מדובר במישהו בעל סמכות כלשהי באחד המועדונים? או האם אוהד ליברפול שיכור מחוץ לאיצטדיון העוזרדים בווסט ברומיץ', שלא יכול היה להרשות לעצמו כרטיס כניסה? האם "כך מדווחים באנגליה" אומר שהדיווח צריך להיעשות על ידי אנגלי? או שמספיק רק להיות על אדמת אנגליה ולפלוט משהו כדי שיצוטט בכותרת של אתר חדשות שמתיימר להיות משהו?
לפחות יש לידיעה כתב שעומד מאחורי הציטוט שהביא. אפשר לפנות אליו בשאלה מאיפה הגיע הציטוט. אז מה אתר אומר? מאיפה הבאת את הציטוט מר מערכת אתר ערוץ הספורט. שם קצת ארוך לכתב, אלא אם כן שינית את שמך על מנת שיהיה קשה לאתר את המקור לכל החרא שאתה זורק.
טוב, אז נראה לי שהבהרתי כי ללא קשר לאמת שבציטוט (יכול מאוד להיות שנורי שאהין יסכם בליברפול ב-24 השעות הקרובות), אנחנו, כצרכני חדשות מאסיביים, חייבים ללמוד כיצד אנחנו מכריחים את העיתונים, בלי קשר לשאלה האם הם מודפסים או לא - לפעול על פי כללי אמינות. לשמור על רמה חדשותית גבוהה.
אז היינו ברמה חדשותית גבוהה. שלשום פורסם במאקו (הפעם על ידי צדיק לא אנונימי בשם שי רינגל) ש"באג מעצבן בפייסבוק מוחק לייקים ותגובות". גם כאן מדובר בכותרת ראשית של הכתבה, לא פחות. אין לי בעיה עם האינפוט האישי, שי (קצת בעיה עם זה שזה בכותרת אבל נו מילא, אי אפשר להגיד שאני מצפה להמון), יש לי כן בעיה עם אופי האינפוט.
באג מעצבן בפייסבוק.
אני מנסה לנתח גם את זה אבל לא בטוח מאיפה להתחיל. אולי מכך שהחלטת שהבאג בפייסבוק הוא מעצבן, ולא רק אותך. למעשה, אתה נשמע כל כך בטוח שהבאג מעצבן את כולם ללא יוצא דופן באופן קולקטיבי, שהתואר "מעצבן" (באופן אירוני, זה בדיוק מה שאני, באופן אישי ולא קולקטיבי חושב עליך) תקף מבחינתך להיחשב כעובדה. אותי, אגב, הבאג דווקא די שיעשע.
באותה מידה ש"ג'וק פיכסה נמצא מת מתחת לכיור" היא לא כותרת טובה. יש אנשים שלהם ג'וק מת הוא לא פיכסה. יש אנשים שאוכלים ג'וקים מתים. אני יודע, פיכסה, נכון?
בעודי חוזר אחורה בזמן למצוא את תאריך הפטירה של העיתונות. אני רוצה לספר פה על כתבה שפורסמה באתר גלובס בספטמבר 2011, ואשר נתקלתי בה רק לפני שבועיים. למעשה, מה שגלובס עשו זה לקחו פוסט של בלוגר חובב כלכלה ופרסמו אותו מילה במילה ככתבה של גלובס. קרדיט הכתבה? על שם "שירות גלובס". לא אעסוק פה בתוכן הפוסט אלא רק במשמעויות של פרסום בלוג ככתבה בעיתון.
לבלוגים אין את אותה אסמכתא ש(אמורה להיות) לעיתונים. בלוגים הם לפעמים מקור מעולה למידע, אבל ערך האמינות של בלוגים לא (אמור להיות) שווה לעיתונים. בלוגרים אולי יכולים להיות מעורבים בהתרחשויות בעולמות עליהם הם כותבים, אבל הם לא מחוייבים לפרסם התנצלות אם יטעו במידע, הם לא מחוייבים להצגת מקורות לציטוט, הם לא כפופים למועצת העיתונות או השתתפו מעולם בוועדת העורכים של העיתונים היומיים. פרסום בלוג במהדורה אלקטרונית של עיתון היא בעצם הורדת אחריות מהעיתון על אמינות הדברים ופרסומם פשוט כ"היי תראו מה מצאנו".
הכל נובע הרי מ-2 היבטים שמאפיינים את עידן התקשורת הדיגיטלית:
א. כמות התוכן - בניגוד לעיתון מודפס עם מקום מוגבל או מהדורת חדשות טלוויזיונית של חצי שעה, באתרי האינטרנט הללו אין בעיה של מקום לפרסם את כל מה שקרה אתמול בעולם, ואז פשוט להעניק קדימות לדברים שהם רואים כחשובים. יותר תוכן אומר שיש יותר סיכוי שייכנסו לאתר שלך ואז יותר כסף מפרסומות. כשהמטרה היא לזרוק אלפי חכות לתוך אגם בתקווה שאיזשהו דג ייתפס, אי אפשר לצפות שכולן יהיו איכותיות. אתרים הופכים להיות ספאמרים מודרניים לנגד עינינו ואף אחד לא עושה Block sender.
ב. מהירות העדכון - אפרופו חכות, למי בערוץ הספורט יש זמן לחכות, לראות אם יש לנו מקורות רלוונטיים אותם אפשר לצוטט, לפני ש-One יעלו קודם עם אותה ידיעה (שבינינו, כנראה פשוט נקראה על ידי מישהו במערכת באתר רכילות ספורט כלשהו). צריך לפרסם כאן ועכשיו. אותו דבר לגבי הבאג המעצבן בפייסבוק. האם בגלל המהירות בה דברים קורים ברשת, היה זמן לעורך לראות את זה? אני מאוד מקווה שלא, כי אני מעדיף לחיות בעולם בו עורכים לא רואים ידיעות מאשר מאשרים ידיעות גרועות. ובהקשר זה, למה יומיים אחר כך, הכותרת עדיין לא שונתה? כנראה שזו רמת גריעות שאפילו לא ניתן להאשים את המהירות בה.
