החל מה 11.09.11 אני טבעוני. ובגלל שזה מעניין את כולם (ומתחיל להימאס לי לדבר על זה) החלטתי לתת לכם הצצה מדי פעם אל חיי החדשים כהרביוור (Herbivore), מונח שהיה לי הרבה יותר קל לחיות איתו אם הפירוש של וור היה "מעשן". אני חושב שזה יהיה שונה מרוב האינטראקציות שלכם עם אנשים שלא בקטע של לאכול חיות, אני חושב שאליי יותר קל להזדהות מאשר לחלק מהטבעונים האחרים, כבודם במקומם מונח. אולי האהבה העזה שלי לטעמו של הבשר תגרום לכם להזדהות עם מידת ההקרבה שבעניין, אולי כי ההתמודדות שלי בפעם הראשונה בחיי עם המטבח תשעשע אתכם, אולי תהיה זו ההסתכלות הרציונליות על האישיו והרצון לפנות כמה שפחות לרגש, אולי היעדר הקיצוניות שמאפיינת רתיעה נורמלית מטבעונים ("אוי לא! הצבי הזה פשוט הגיע משום מקום ופגע לנו באוטו! לא יכולנו לראות אותו. אני הולך לבדוק אם הוא מת, לך תמצא בינתיים קרשים למנגל"), ואולי כי סגנון הכתיבה שלי תמיד מבנה אותי כפרוטגוניסט (מה אני אעשה? אני לא יודע אחרת!!!). מי שמעניין אותו הנושא, מוזמן לקרוא. לא תהיה פה הטפה משום סוג, אלא רק תיעוד של חוויות. בעצם, אולי הפרק הראשון יהיה קצת מטיף כי הוא מתאר את הסיבות, אבל זה רק יילך ויפחת בהמשך.
הפרק הראשון עוסק במעבר לטבעונות
הייתי מעדיף לא להתחיל בגארי יורופסקי. הרצון שלי לצייר את עצמי בפניכם כאדם בעל מחשבה עצמאית, מתנגש עם העובדה שהושפעתי על ידי נואם נלהב עם כריזמה. לצערי, הנראטיבעוניות שלי שזורה איתו, והינני חב לכם את האמת, ואותה אתם תקבלו. אם השם הזה מוכר לכם, זה בוודאי מסרטון היוטיוב בעל הכותרת המבטיחה "ההרצאה הכי חשובה שתשמעו אי פעם". לגירסא שלה בעברית יש בערך 70,000 צפיות, ועוד 10,000 לגרסא העברית המצונזרת, לא ברור למה צריך את זה. זהו נתון גבוה להפליא בהתחשב בכך שלגרסא המקורית באנגלית יש 410,000 צפיות. 83,000 לגירסא בספרדית, פחות מ- 4,000 לגרמנית (וגם לדנית יש משהו כזה אם למישהו איכפת). יורופסקי הוא אקטיביסט למען בעלי חיים שבילה את העשור האחרון בהרצאות ובלהיעצר על דברים מטומטמים. וגם בלהיות מורחק ממדינות שונות, חלקן כאלה שאין להן שום בעיה להחזיק תושבים כמו בראיין אדאמס. אם בכל זאת אקדיש לו מספר מילים, הסיבה תהיה חייבת להיות כדי לספר איך הוא נכנס לכל העסק: אביו היה ליצן קרקס.
אז ההרצאה ההיא (למרות היותה רחוקה ממושלמת) שינתה לי קצת את התפיסה, ואז התחלתי לקרוא כל מיני מאמרים וטיעונים של בעד ונגד. לא מצאתי טיעוני "נגד" לטבעונות שהצליחו לעבור את הביקורת שלי. התחלתי כבר לייצר עמדה חדשה בנושא, ואז באה צפייה בסרט Earthlings שעשה "פיניש הים" סטייל מורטל קומבט לכל צד בי שרצה לדבוק בקטע הזה של אכילת בשר. זהו סרט שפונה המון לרגש, ובלתי אפשרי להתבונן בו ברציונליות גרידא, אז ליתר דיוק, זוכרים את ה-Finish him של קאנו? אז זה מה שהסרט עשה לי.
בקצרה, מבלי להרחיב יותר מדי עקב חשש גובר שתראו פוסט זה כהטפה או שתרגישו אנשים פחות טובים בגללי, הסיבה שעברתי את ניתוח שינוי המין המטאפורי הזה היא העיקרון שלא ניתנה לנו זכות יתרה על חייהם של בעלי החיים האחרים. הם חולקים איתנו מודעות לעולם ויכולת להרגיש ולחוות, הם מסוגלים לסבול בדיוק כמונו.
תגובות נפוצות לזה:
-נועדנו לאכול בשר/זה בטבע שלנו.
-לא "נועדנו" לעשות כלום. אנחנו שואפים להיות בני אדם אינטילגנטים אז בואו נפסיק עם המחשבה שיש לנו ייעוד אפריורי לקיומנו. גם אם כן, אכילת בשר היא לא אחת כזו.
-בשר זה בריא, בני האדם הם קרניבורים.
-לא הוא לא ולא אנחנו לא. תראו, בריאות מעולם לא הייתה גורם מבחינתי. אני יכול לחיות בצורה הרבה יותר בריאה מאיך שאני חי היום - אבל אני לא. הייתי, למשל, אוכל משהו לא בריא וממש טעים אם אף אחד לא היה צריך למות בשביל זה. מסיבה זו, אני לא ארחיב על הפן הבריאותי, אבל תהיו בטוחים שעל כל מחקר שאומר שבשר זה בריא (ואתם תראו כאלה, לתעשיית הבשר יש לא מעט כסף להשקיע עליהם) - יהיו שניים שאומרים את ההיפך.
-אבל זה טעים.
-אוי כמה שזה נכון.
-זה שרשרת המזון.
-בשרשרת המזון (אני לא מתקן אותם שקוראים לזה "מארג מזון". מאבדים קשב של אנשים כשנתפשים כמתנשאים) חיות אוכלות את מה שהן גם יכולות להשיג ולעכל וגם צריכות כדי לשרוד. אנחנו לא צריכים יותר לאכול חיות כדי לשרוד.
אוקיי, מכירים את זה שמוסר הוא תמיד יחסי? משתנה בהתאם למקום, זמן וסיטואציה? נניח, 'אסור להרוג' לא יכול לתפקד כאמת מוסרית אבסולוטית כי יש לפעמים הגנה עצמית או לפעמים אתה יכול להרוג מישהו שהצהיר שהוא הולך להרוג אחרים. אז המוסר שלנו גם משתנה בהתאם לסיטואציה שאנו נמצאים בה, וזה על האינטיליגנציה שלנו להחליט אם כרגע וכאן - זאת הבחירה הנכונה או האלטרנטיבה. אני אתן דוגמא: אני מניח שחלקכם הגדול מתנגד ללכת עם פרוות או מעילי עור, נכון? כי אולי בעבר האדם היה חייב להרוג פרות ולהשתמש בעור שלהן כלבוש על מנת לשרוד בתנאי קור קשים. היום אנחנו יודעים לייצר בדים סינטטיים ותנורים ומפזרי חום שאם אתה מניח עליהם משהו לדקה הם מתחילים להסריח את החדר ולגרום לאבא שלך לצעוק עליך שאתה לא אחראי. איפה הייתי? כן, בגלל שיש לנו את כל אלו, אז ללכת עם עור של פרה נתפש יותר טוב בקונצנזוס כפעולה בלתי מוסרית. אבל זה רק כי יש לנו את הטכנולוגיה הזאת יותר זמן. את ה"הרגל" שהיה לבני האדם לבגדי עור, הספקנו לאבד עוד לפני שאנחנו נולדנו.
על פי אותו עיקרון, היום אנחנו יודעים לייצר באופן מלאכותי כדורים וזריקות של B12, הויטמין היחידי שהגוף שלך צריך ולא יכול לקבל משום מקור אחר (בהנחה שאתם לא ממש אוכלי אדמה או ירקות לא שטופים), אז אין לנו צורך להרוג חיות בשביל ה-B12 שלנו. ועוד דבר אחד על זה: נמר הורג את הזברה כדי לאכול ולהאכיל את המשפחה שלו (או השבט או משהו כזה, מה אני זואולוג?) אבל הוא לא מפטם, הוא לא הורג בשיטתיות ובאכזריות, והוא אף פעם לא נותן לבשר להתקלקל.
זה נראה לי מספיק להיום.
בפרק הבא של יומנו של טבעוני (פרק #2):
למה טבעוני ולא "רק" צמחוני?
תיעוד של ימי הראשונים כטבעוני (ספויילר: אכלתי בטעות בשר על היום הראשון)
אז ההרצאה ההיא (למרות היותה רחוקה ממושלמת) שינתה לי קצת את התפיסה, ואז התחלתי לקרוא כל מיני מאמרים וטיעונים של בעד ונגד. לא מצאתי טיעוני "נגד" לטבעונות שהצליחו לעבור את הביקורת שלי. התחלתי כבר לייצר עמדה חדשה בנושא, ואז באה צפייה בסרט Earthlings שעשה "פיניש הים" סטייל מורטל קומבט לכל צד בי שרצה לדבוק בקטע הזה של אכילת בשר. זהו סרט שפונה המון לרגש, ובלתי אפשרי להתבונן בו ברציונליות גרידא, אז ליתר דיוק, זוכרים את ה-Finish him של קאנו? אז זה מה שהסרט עשה לי.
בקצרה, מבלי להרחיב יותר מדי עקב חשש גובר שתראו פוסט זה כהטפה או שתרגישו אנשים פחות טובים בגללי, הסיבה שעברתי את ניתוח שינוי המין המטאפורי הזה היא העיקרון שלא ניתנה לנו זכות יתרה על חייהם של בעלי החיים האחרים. הם חולקים איתנו מודעות לעולם ויכולת להרגיש ולחוות, הם מסוגלים לסבול בדיוק כמונו.
תגובות נפוצות לזה:
-נועדנו לאכול בשר/זה בטבע שלנו.
-לא "נועדנו" לעשות כלום. אנחנו שואפים להיות בני אדם אינטילגנטים אז בואו נפסיק עם המחשבה שיש לנו ייעוד אפריורי לקיומנו. גם אם כן, אכילת בשר היא לא אחת כזו.
-בשר זה בריא, בני האדם הם קרניבורים.
-לא הוא לא ולא אנחנו לא. תראו, בריאות מעולם לא הייתה גורם מבחינתי. אני יכול לחיות בצורה הרבה יותר בריאה מאיך שאני חי היום - אבל אני לא. הייתי, למשל, אוכל משהו לא בריא וממש טעים אם אף אחד לא היה צריך למות בשביל זה. מסיבה זו, אני לא ארחיב על הפן הבריאותי, אבל תהיו בטוחים שעל כל מחקר שאומר שבשר זה בריא (ואתם תראו כאלה, לתעשיית הבשר יש לא מעט כסף להשקיע עליהם) - יהיו שניים שאומרים את ההיפך.
-אבל זה טעים.
-אוי כמה שזה נכון.
-זה שרשרת המזון.
-בשרשרת המזון (אני לא מתקן אותם שקוראים לזה "מארג מזון". מאבדים קשב של אנשים כשנתפשים כמתנשאים) חיות אוכלות את מה שהן גם יכולות להשיג ולעכל וגם צריכות כדי לשרוד. אנחנו לא צריכים יותר לאכול חיות כדי לשרוד.
אוקיי, מכירים את זה שמוסר הוא תמיד יחסי? משתנה בהתאם למקום, זמן וסיטואציה? נניח, 'אסור להרוג' לא יכול לתפקד כאמת מוסרית אבסולוטית כי יש לפעמים הגנה עצמית או לפעמים אתה יכול להרוג מישהו שהצהיר שהוא הולך להרוג אחרים. אז המוסר שלנו גם משתנה בהתאם לסיטואציה שאנו נמצאים בה, וזה על האינטיליגנציה שלנו להחליט אם כרגע וכאן - זאת הבחירה הנכונה או האלטרנטיבה. אני אתן דוגמא: אני מניח שחלקכם הגדול מתנגד ללכת עם פרוות או מעילי עור, נכון? כי אולי בעבר האדם היה חייב להרוג פרות ולהשתמש בעור שלהן כלבוש על מנת לשרוד בתנאי קור קשים. היום אנחנו יודעים לייצר בדים סינטטיים ותנורים ומפזרי חום שאם אתה מניח עליהם משהו לדקה הם מתחילים להסריח את החדר ולגרום לאבא שלך לצעוק עליך שאתה לא אחראי. איפה הייתי? כן, בגלל שיש לנו את כל אלו, אז ללכת עם עור של פרה נתפש יותר טוב בקונצנזוס כפעולה בלתי מוסרית. אבל זה רק כי יש לנו את הטכנולוגיה הזאת יותר זמן. את ה"הרגל" שהיה לבני האדם לבגדי עור, הספקנו לאבד עוד לפני שאנחנו נולדנו.
על פי אותו עיקרון, היום אנחנו יודעים לייצר באופן מלאכותי כדורים וזריקות של B12, הויטמין היחידי שהגוף שלך צריך ולא יכול לקבל משום מקור אחר (בהנחה שאתם לא ממש אוכלי אדמה או ירקות לא שטופים), אז אין לנו צורך להרוג חיות בשביל ה-B12 שלנו. ועוד דבר אחד על זה: נמר הורג את הזברה כדי לאכול ולהאכיל את המשפחה שלו (או השבט או משהו כזה, מה אני זואולוג?) אבל הוא לא מפטם, הוא לא הורג בשיטתיות ובאכזריות, והוא אף פעם לא נותן לבשר להתקלקל.
זה נראה לי מספיק להיום.
בפרק הבא של יומנו של טבעוני (פרק #2):
למה טבעוני ולא "רק" צמחוני?
תיעוד של ימי הראשונים כטבעוני (ספויילר: אכלתי בטעות בשר על היום הראשון)
